לפרק הקודם

הבשורה על-פי לוקס
פרק כ

ישוע משיב לשואלים בעניין סמכותו

1  וַהֲוָא בחַד מִן יָומָתָא כַד מַלֶּף בּהַיכּלָא לעַמָּא וַמסַבַּר. קָמו עֲלָוהי רַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא עַם קַשִּׁישֵׁא. 1  וּבְאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד אֶת הָעָם בַּהֵיכָל וּבִשֵּׂר, קָמוּ עָלָיו רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים עִם הַזְּקֵנִים,
2  אָמרִין לֵהּ: אֶמַּר לַן. בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אַנתּ. ומַנּוּ הָו דּיַהב לָך שׁוּלטָנָא הָנָא. 2  וְאָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה, וּמִיהוּ שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?
3  עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: אֵשַׁאֶלכוֹן ואָף אֶנָא מִלתָא. אֶמַּרו לִי. 3  עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֶשְׁאַלְכֶם גַּם אֲנִי דָּבָר. אִמְרוּ לִי:
4  מַעֲמוֹדִיתֵהּ דּיוֹחַנָּן מִן שׁמַיָּא הֲוָת. אָו מִן בּנַינָשָׁא. 4  טְבִילַת יוֹחָנָן מִן הַשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?
5  הִנּוֹן דֵּין מִתחַשׁבִין הוָו בּנַפשׁהוֹן. ואָמרִין: דּאִן נֵאמַר מִן שׁמַיָּא. אָמַר לַן ומִטֹּל מָנָא לָא הַימֶנתּוֹנָיהי. 5  הֵם חָשְׁבוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, אִם נֹאמַר, מִן הַשָּׁמַיִם, יֹאמַר לָנוּ, וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?
6  אִן דֵּין נֵאמַר מִן בּנַינָשָׁא. רָגֵם לַן עַמָּא כֻלַּהּ. מפָּסִין גֵּיר דּיוֹחַנָּן נבִיָּא הו. 6  וְאִם נֹאמַר, מִבְּנֵי אָדָם, יִסְקֹל אוֹתָנוּ כָּל הָעָם, כִּי בְּטוּחִים הֵם שֶׁיּוֹחָנָן נָבִיא הוּא.
7  ואֶמַרו לֵהּ לָא יָדעִינַן מִן אַימִכָּא הי. 7  וְאָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הִיא.
8  אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: ולָא אֶנָא אָמַר אנָא לכוֹן בּאַינָא שׁוּלטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא. 8  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.

משל בעל הכרם והחוכרים

9  ושַׁרִי דנֵאמַר לעַמָּא מַתלָא הָנָא: גַּברָא חַד נצַב כַּרמָא. ואָוחדֵהּ לפַלָּחֵא. ואַבעֶד זַבנָא סַגִּיאָא. 9  וְהֵחֵל לוֹמַר לָעָם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים, וְנָסַע לִזְמַן רַב.
10  וַבזַבנָא שַׁדַּר עַבדֵּהּ לוָת פַּלָּחֵא. דּנִתּלוּן לֵהּ. מִן פֵּארֵא דכַרמָא. פַּלָּחֵא דֵין מחָאוּהי. ושַׁדּרוּהי כַּד סרִיק. 10  וְלַמּוֹעֵד שָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִפְּרִי הַכֶּרֶם, אוּלָם הַכּוֹרְמִים הִכּוּהוּ וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם.
11  ואָוסֶף ושַׁדַּר לעַבדֵּהּ אחרֵנָא. הִנּוֹן דֵּין אָף להָו מחָאוּהי וצַערוּהי. ושַׁדּרוּהי כַּד סרִיק. 11  וְהוֹסִיף וְשָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ הַשֵּׁנִי, אַךְ הֵם גַּם אוֹתוֹ הִכּוּ וְהִתְעַלְּלוּ בּוֹ, וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם.
12  ואָוסֶף ושַׁדַּר דַּתלָתָא. הִנּוֹן דֵּין אָף להָו צַלפוּהי. ואַפּקוּהי. 12  וְהוֹסִיף וְשָׁלַח אֶת הַשְּׁלִישִׁי, אַךְ הֵם פָּצְעוּ גַּם אוֹתוֹ, וְגֵרְשׁוּהוּ.
13  אָמַר מָרֵא כַרמָא. מָנָא אֶעבֶּד: אֵשַׁדַּר בֵּרי חַבִּיבָא. כּבַר נֶחזוֹנָיהי ונִתכַּחֲדוּן. 13  אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם, מָה אֶעֱשֶׂה? אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי הָאָהוּב; אוּלַי יִרְאוּהוּ וְיֵבוֹשׁוּ.
14  כַּד חֲזָאוּהי דֵּין פַּלָּחֵא. מִתחַשּׁבִין הוָו בּנָפשׁהוֹן ואָמרִין: הָנָו יָרתָּא. תָּו נִקִטלִיוהי ותִהוֶא יַרתּוּתָא דִילַן. 14  אֲבָל כַּאֲשֶׁר רָאוּהוּ הַכּוֹרְמִים, חָשְׁבוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהַרְגֵהוּ וְתִהְיֶה הַיְרֻשָּׁה שֶׁלָּנוּ.
15  ואַפּקוּהי לבַר מִן כַּרמָא. וקַטלוּהי. מָנָא הָכֵיל נֶעבֶּד להוֹן מָרֵא כַרמָא. 15  וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. מָה אֵפוֹא יַעֲשֶׂה לָהֶם בַּעַל הַכֶּרֶם?
16  נֵאתֶא ונָובֶּד לפַלָּחֵא הָנוֹן. ונִתֶּל כַּרמָא לַאחרָנֵא. כַּד שׁמַעו דֵּין. אֶמַרו: לָא תִהוֶא הָדֵא. 16  יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, אָמְרוּ: לֹא תִּהְיֶה זֹאת.
17  הוּ דֵין חָר בּהוֹן ואֶמַר: מָנָא הי הָי דַּכתִיבָא דכֵאפָא דאַסלִיו בַּנָּיֵא. הִי הֲוָת לרֵשׁ קַרנָא דזָוִיתָא. 17  אֲבָל הוּא הִבִּיט בָּהֶם וְאָמַר: וּמַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה?
18  וכֹל מַן דּנִפֶּל עַל הָי כֵּאפָא. נִתְרעַע. וכֹל מַן דּהִי תִפֶּל עֲלָוהי. תִּדרֵיוהי. 18  וְכָל מִי שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֶבֶן הַהִיא יְנֻתַּץ; וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו -- תְּנַפְּצוֹ.
19  בּעָו הוָו דֵּין רַבַּי כָּהֲנֵא וסָפרֵא דנַרמוֹן עֲלָוהי אִידַיָּא בהָי שָׁעתָא. וַדחֶלו מִן עַמָּא. יִדַעו גֵּיר דַּעֲלַיהוֹן אֶמַר מַתלָא הָנָא. 19  וּבִקְּשׁוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים לָשִׂים עָלָיו יְדֵיהֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא, וּפָחֲדוּ מִן הָעָם, כִּי יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה.

שאלות בעניין מס לקיסר ותחיית המתים

20  ושַׁדַּרו לוָתֵהּ גָּשׁוֹשֵׁא דמִתּדַּמֵּין בּזַדִּיקֵא. דּנֵאחדּוּנָיהי בּמִלתָא. ונַשֶׁלמוּנָיהי לדִינָא וַלשׁוּלטָנֵהּ דּהֵגמוֹנָא. 20  וְשָׁלְחוּ אֵלָיו מְרַגְּלִים שֶׁהִתְדַּמּוּ לְצַדִּיקִים, כְּדֵי שֶׁיִּלְכְּדוּהוּ בְּמִלָּה וְיִמְסְרוּהוּ לְמִשְׁפָּט וּלְסַמְכוּת הַנְּצִיב.
21  ושַׁאלוּהי ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. יָדעִינַן דַּתרִיצָאִית ממַלֶּל אַנתּ ומַלֶּף אַנתּ. ולָא נָסֵב אַנתּ בּאַפֵּא. אֶלָּא בקוּשׁתָּא אוּרחָא דאַלָהָא מַלֶּף אַנתּ. 21  וּשְׁאָלוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וּמְלַמֵּד נְכוֹנָה וְאֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים, אֶלָּא בֶּאֱמֶת מְלַמֵּד אַתָּה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים.
22  שַׁלִּיט לַן דּנִתֶּל כּסֶף רֵשָׁא לקֵסַר. אָו לָא. 22  הַאִם מֻתָּר לָנוּ לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?
23  הוּ דֵין אִסתַּכַּל חָרעוּתהוֹן. ואֶמַר: מָנָא מנַסֵּין אנתּוֹן לִי. 23  אַךְ הוּא הֵבִין אֶת עָרְמָתָם וְאָמַר: מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי?
24  חָוָאוּני דֵּינָרָא. דּמַן אִית בֵּהּ צַלמָא וַכתִיבתָּא. הִנּוֹן דֵּין אָמרִין: דּקֵסַר. 24  הַרְאוּ לִי דִּינָר. שֶׁל מִי הַצֶּלֶם וְהַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר בּוֹ? וְהֵם אָמְרוּ: שֶׁל הַקֵּיסָר.
25  אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: הַבו הָכֵיל דּקֵסַר לקֵסַר. ודַאלָהָא לאַלָהָא. 25  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: תְּנוּ אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר לַקֵּיסָר, וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים.
26  ולָא אִשׁכַּחו למֵאחַד מִנֵּהּ מִלתָא קדָם עַמָּא. ואִתּדַּמַּרו עַל פִּתגָמֵהּ וַשׁתֶקו. 26  וְלֹא יָכְלוּ לִלְכֹּד מִמֶּנּוּ מִלָּה לִפְנֵי הָעָם; וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תְּשׁוּבָתוֹ וְשָׁתְקוּ.
27  קרֶבו דֵּין אנָשִׁין מִן זַדּוּקָיֵא הָנוֹן דּאָמרִין דַּקיָמתָּא לַיתּ. ושַׁאלוּהי. 27  נִגְּשׁוּ אֲנָשִׁים מִן הַצְּדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּקוּמָה, וּשְׁאָלוּהוּ
28  ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. מוּשֵׁא כתַב לַן: דּאִן אנָשׁ נמוּת אַחוּהי דּאִית לֵהּ אַנתּתָא. דּלָא בנַיָּא. נִסַּב אַחוּהי אַנתּתֵהּ. וַנקִים זַרעָא לאַחוּהי. 28  וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ, שֶׁאִם יָמוּת אֲחִי אִישׁ וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה בְּלִי בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.
29  שַׁבעָא דֵין אַחִין אִית הוָו. וקַדמָיָא נסַב אַנתּתָא. ומִית דּלָא בנַיָּא. 29  בְּרַם שִׁבְעָה אַחִים הָיוּ; וְהָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּמֵת בְּלִי בָּנִים.
30  ונַסבָּהּ דַּתרֵין לאַנתּתֵהּ. והָנָא מִית דּלָא בנַיָּא. 30  וְלָקַח הַשֵּׁנִי אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהַלָּה מֵת בְּלִי בָּנִים.
31  ודַתלָתָא תוּב נַסבָּהּ. והָכוָת אָף שַׁבעָתַיהוֹן. ומִיתו ולָא שׁבַקו בּנַיָּא. 31  וְשׁוּב לָקַח אוֹתָהּ הַשְּׁלִישִׁי, וְכָךְ גַּם שִׁבְעָתָם, וּמֵתוּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ בָּנִים.
32  ומִיתַת בּחַרתָא ואָף אַנתּתָא. 32  וּמֵתָה בַּסּוֹף גַּם הָאִשָּׁה.
33  בַּקיָמתָּא הָכֵיל דּאַינָא מִנהוֹן תִּהוֶא אַנתּתָא. שַׁבעָתַיהוֹן גֵּיר נַסבּוּהּ. 33  וּבְכֵן, בַּתְּקוּמָה, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה? שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָתָם לָקְחוּ אוֹתָהּ.
34  אָמַר להוֹן יֵשׁוּע: בּנָוהי דּעָלמָא הָנָא נָסבִּין נִשֵּׁא ונִשֵּׁא הָויָן לגַברֵא. 34  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נוֹשְׂאִים נָשִׁים, וְנָשִׁים נִשָּׂאוֹת לִגְבָרִים.
35  הָנוֹן דֵּין דַּלהָו עָלמָא שׁוָו ולַקיָמתָּא דמִן בֵּית מִיתֵא. לָא נָסבִּין נִשֵּׁא ואָפלָא נִשֵּׁא הָויָן לגַברֵא. 35  אֲבָל הָרְאוּיִים לָעוֹלָם הַהוּא וְלַתְּקוּמָה מִבֵּין הַמֵּתִים, אֵינָם נוֹשְׂאִים נָשִׁים וְגַם הַנָּשִׁים אֵינָן נִשָּׂאוֹת לִגְבָרִים;
36  אָפלָא גֵיר תּוּב לַממָת מִשׁכּחִין. אַיך מַלַאכֵא אִנּוֹן גֵּיר. וַבנַיָּא אִיתַיהוֹן דּאַלָהָא. מִטֹּל דַּהֲוָו בּנַיָּא דַקיָמתָּא. 36  כִּי גַּם אֵינָם יְכוֹלִים לָמוּת שׁוּב, כִּי כְּמַלְאָכִים הֵם; וּבְנֵי אֱלֹהִים הֵם, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ לִבְנֵי הַתְּקוּמָה.
37  דּקָימִין דֵּין מִיתֵא. אָף מוּשֵׁא בַדֶּק. אַדכַּר גֵּיר בּסַניָא כַד אָמַר. מָריָא אַלָהֵהּ דּאַברָהָם ואַלָהֵהּ דּאִיסחָק ואַלָהֵהּ דּיַעקוֹב. 37  וְשֶׁהַמֵּתִים קָמִים גַּם מֹשֶׁה הֶרְאָה, כִּי הִזְכִּיר בַּסְּנֶה -- בְּאָמְרוֹ, יְהוָֹה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
38  אַלָהָא דֵין לָא הוָא דמִיתֵא אֶלָּא דחַיֵּא. כֻּלהוֹן גֵּיר חַיִּין אִנּוֹן לֵהּ. 38  אֲבָל הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ שֶׁל הַמֵּתִים אֶלָּא שֶׁל הַחַיִּים, כִּי כֻּלָּם חַיִּים הֵם לוֹ.
39  וַענָו אנָשִׁין מִן סָפרֵא ואָמרִין מַלפָנָא. שַׁפִּיר אָמַר אַנתּ. 39  וְעָנוּ אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים וְאָמְרוּ: מוֹרֶה, יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר.
40  ולָא תוּב אַמרַחו לַמשַׁאָלוּתֵהּ עַל מִדֶּם. 40  וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל שׁוּם דָּבָר.

ישוע שואל בעניין בן דוד

41  ואֶמַר הוָא להוֹן אַיכַּנָּא אָמרִין סָפרֵא עַל משִׁיחָא דַברֵהּ הוּ דדָוִיד. 41  וְאָמַר לָהֶם: אֵיךְ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא בֶּן-דָּוִד?
42  והוּ דָוִיד אֶמַר בַּכתָבָא דמַזמוֹרֵא: דּאֶמַר מָריָא למָרי. תֶּב לָך מִן יַמִּיני. 42  וְהוּא דָּוִד אָמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, נְאֻם יְהוָֹה לַאדוֹנִי, שֵׁב לְךָ מִימִינִי
43  עֲדַמָּא דאֵסִים בּעֶלדּבָבַיך תּחֵית רִגלַיך. 43  עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ תַּחַת רַגְלֶיךָ.
44  אִן הָכֵיל דָּוִיד קָרֵא לֵהּ מָרי. אַיכַּנָּא ברֵהּ הוּ. 44  לְפִיכָךְ, אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ אֲדוֹנִי, אֵיךְ הוּא בְּנוֹ?

דברי תוכחה על הסופרים

45  וכַד כֻּלֵּהּ עַמָּא שָׁמַע הוָא. אֶמַר לתַלמִידָוהי. 45  וְכַאֲשֶׁר כָּל הָעָם שָׁמַע, אָמַר לְתַלְמִידָיו:
46  אִזדַּהרו מִן סָפרֵא דצָבֵין לַמהַלָּכוּ באִסטְלֵא. ורָחמִין שׁלָמָא בשׁוּקֵא. ורֵשׁ מָותּבֵא. ורֵשׁ סמָכֵא בַחֲשָׁמיָתָא. 46  הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הַחֲפֵצִים לְהִתְהַלֵּךְ בְּאִצְטְלָאוֹת, וְאוֹהֲבִים אֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת, וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיּים, וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיּים בַּסְּעוּדוֹת;
47  הָנוֹן דּאָכלִין בָּתֵּא דאַרמלָתָא. בּעִלתָא דמָורכִין צלָוָתהוֹן. הִנּוֹן נקַבּלוּן דִּינָא יַתִּירָא. 47  הָאוֹכְלִים אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת בְּתוֹאָנָה שֶׁמַּאֲרִיכִים אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כִּכְסוּת. הֵם יֶתֶר מִשְׁפָּט יִשְׂאוּ.
לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset